רציתי להרגיש קצת היסטוריה ועל כן יחד עם חברה השכמנו קום ושמנו פעמינו לנתניה בתקווה להיות בין מאה הראשונים ולקבל קופון להדום כמו שהובטח בפייסבוק.
ובכן, הגענו שלושת רבעי שעה לפני הפתיחה והיינו בהחלט בין מאה הראשונים, אפילו בין עשרים הראשונים, ובכל זאת, לא קיבלנו כלום חוץ מצעקות מהמנהל (כן!).התור היה לא מסודר בעליל, כל מה שהפריד בינינו לבין החנות היתה גדר קטנה וברגע שנכנסנו מצאנו את חלל הכניסה מלא בעגלות קניות מפלסטיק שהיו מפוזרות בכל עבר ( כנראה על מנת ליצור המולה, בכל זאת, צריך למכור משהו לצלמים שחיפשו את אלפי האנשים ומצאו רק מאה חמישים....) וההמולה אכן נוצרה ואנשים התחילו ליפול וגם לדחוף כמובן. כל הדיוט חסר נסיון שיווקי כמוני ידע לצפות שתהיה התקהלות ויהיו גם דחיפות, זה מאד טבעי ומאד ישראלי ובעיקר-כמעט בלתי נמנע בנסיבות שנוצרו. אבל, מסתבר שצוות החנות מאד הופתע מהעובדה שהיו אנשים ופתאום האישה שהחזיקה בקופונים התחילה לצעוק "אתם רוצים להרוג אותי?" או אז התפרץ אחד המנהלים, לקח בהפגנתיות את הקופונים וצרח במלוא גרון "בושה וחרפה איך שאתם מתנהגים! אף אחד לא מקבל יותר!" ואז אנשים התחילו להתרגז באמת- גם עמדו בשמש שעה, גם היו בין מאה הראשונים, גם נמחצו ונדחפו, וכשכבר עמדו לקבל את הקופון בעד ההמולה הפירסומית שיצרו עבור קיקה, הם פתאום ננזפים ונענשים כמו ילדים בגן. התנהגות מרגיזה ביותר וחסרת כל מעוף שיווקי מצד צוות החנות. התוצאה היתה שחולקו רק עשרות בודדות של קופונים ואנשים הסתובבו בחנות ממורמרים ועצבניים. אנחנו כשראינו את המחירים יצא לנו מעט החשק שעוד נותר לנו אחרי התכתשויות הבוקר....מה, אי אפשר לרגל הפתיחה לעשות לאנשים קצת טוב על הלב עם איזה 9.90? התנהלות תמוהה ביותר.
אחרי סיבוב קצר בחנות הבנו שזה בעצם כלבו שמוכר מותגים שרובם מוכרים לנו (חוץ מהריהוט עצמו, שלא בישר לי איזו בשורה אופנתית או עיצובית כלשהי...) יש שם מכשירי חשמל, צעצועי ילדים ממותגים שאפשר למצוא בחנות הצעצועים השכונתית במחירים טובים בהרבה, מוצצים ועגלות, (גם הם ממותגים הזמינים בכל מקום ובמחירים יקרים יותר או זהים). כלי בית במבחר לא ענק ובמחירים יקרים יחסית לאיקאה, וכל מיני שטויות כמו כלים חד פעמיים, קישוטים ואביזרים למסיבות במחירים יקרים ובמבחר ששוב, זהה לרוב רשתות השיווק.חלק מהכיף בללכת לרשת זרה הוא להחשף למותגים ומוצרים שלא רואים במקום אחר ושיתנו לי הרגשה שהיה שווה להגיע דווקא עד שם אבל אני רק הצרכנית, מי כבר יחשוב עלי?
רצינו להירגע קצת ואולי גם למצוא איזו נקודת זכות- והלכנו לקפיטריה ( הכשרה למהדרין, אגב) ששם אחרי תור של עשר דקות הודיעו לנו שמתוך הקפה ומאפה יש רק קפה.....מאוכזבות ורצוצות שמנו פעמינו אל הקופות.שם מצאנו מציאה של ממש- סרטי סאטן ובד מקסימים במחירים ממש טובים של בין 4.99 ל 7.99 ש"ח לשלושה מטרים-שווה.בקופה לקופאית לא היה עט והיא ביקשה שנחתום עם הציפורן....(כנראה הפתענו אותה עם האשראי.....) .יש לציין שכל קונה קיבל מתנה כדורגל קטן וחמוד אבל באותו שלב כבר היינו כל כך מאוכזבות, צמאות ורעבות שרק רצינו לצאת משם.....בקיצור, היו לי חוויות נחמדות מזאת והייתי בחנויות הרבה יותר נחמדות מזמינות ושוות מזאת.
כפיצוי, נסענו לנו לקניות אחרות ששם נהנינו, קנינו מלא (תמונות ביום רגוע יותר-מבטיחה!) ואף אחד לא דחף אותנו ולא צעק עלינו.
ובכן, הגענו שלושת רבעי שעה לפני הפתיחה והיינו בהחלט בין מאה הראשונים, אפילו בין עשרים הראשונים, ובכל זאת, לא קיבלנו כלום חוץ מצעקות מהמנהל (כן!).התור היה לא מסודר בעליל, כל מה שהפריד בינינו לבין החנות היתה גדר קטנה וברגע שנכנסנו מצאנו את חלל הכניסה מלא בעגלות קניות מפלסטיק שהיו מפוזרות בכל עבר ( כנראה על מנת ליצור המולה, בכל זאת, צריך למכור משהו לצלמים שחיפשו את אלפי האנשים ומצאו רק מאה חמישים....) וההמולה אכן נוצרה ואנשים התחילו ליפול וגם לדחוף כמובן. כל הדיוט חסר נסיון שיווקי כמוני ידע לצפות שתהיה התקהלות ויהיו גם דחיפות, זה מאד טבעי ומאד ישראלי ובעיקר-כמעט בלתי נמנע בנסיבות שנוצרו. אבל, מסתבר שצוות החנות מאד הופתע מהעובדה שהיו אנשים ופתאום האישה שהחזיקה בקופונים התחילה לצעוק "אתם רוצים להרוג אותי?" או אז התפרץ אחד המנהלים, לקח בהפגנתיות את הקופונים וצרח במלוא גרון "בושה וחרפה איך שאתם מתנהגים! אף אחד לא מקבל יותר!" ואז אנשים התחילו להתרגז באמת- גם עמדו בשמש שעה, גם היו בין מאה הראשונים, גם נמחצו ונדחפו, וכשכבר עמדו לקבל את הקופון בעד ההמולה הפירסומית שיצרו עבור קיקה, הם פתאום ננזפים ונענשים כמו ילדים בגן. התנהגות מרגיזה ביותר וחסרת כל מעוף שיווקי מצד צוות החנות. התוצאה היתה שחולקו רק עשרות בודדות של קופונים ואנשים הסתובבו בחנות ממורמרים ועצבניים. אנחנו כשראינו את המחירים יצא לנו מעט החשק שעוד נותר לנו אחרי התכתשויות הבוקר....מה, אי אפשר לרגל הפתיחה לעשות לאנשים קצת טוב על הלב עם איזה 9.90? התנהלות תמוהה ביותר.
אחרי סיבוב קצר בחנות הבנו שזה בעצם כלבו שמוכר מותגים שרובם מוכרים לנו (חוץ מהריהוט עצמו, שלא בישר לי איזו בשורה אופנתית או עיצובית כלשהי...) יש שם מכשירי חשמל, צעצועי ילדים ממותגים שאפשר למצוא בחנות הצעצועים השכונתית במחירים טובים בהרבה, מוצצים ועגלות, (גם הם ממותגים הזמינים בכל מקום ובמחירים יקרים יותר או זהים). כלי בית במבחר לא ענק ובמחירים יקרים יחסית לאיקאה, וכל מיני שטויות כמו כלים חד פעמיים, קישוטים ואביזרים למסיבות במחירים יקרים ובמבחר ששוב, זהה לרוב רשתות השיווק.חלק מהכיף בללכת לרשת זרה הוא להחשף למותגים ומוצרים שלא רואים במקום אחר ושיתנו לי הרגשה שהיה שווה להגיע דווקא עד שם אבל אני רק הצרכנית, מי כבר יחשוב עלי?
רצינו להירגע קצת ואולי גם למצוא איזו נקודת זכות- והלכנו לקפיטריה ( הכשרה למהדרין, אגב) ששם אחרי תור של עשר דקות הודיעו לנו שמתוך הקפה ומאפה יש רק קפה.....מאוכזבות ורצוצות שמנו פעמינו אל הקופות.שם מצאנו מציאה של ממש- סרטי סאטן ובד מקסימים במחירים ממש טובים של בין 4.99 ל 7.99 ש"ח לשלושה מטרים-שווה.בקופה לקופאית לא היה עט והיא ביקשה שנחתום עם הציפורן....(כנראה הפתענו אותה עם האשראי.....) .יש לציין שכל קונה קיבל מתנה כדורגל קטן וחמוד אבל באותו שלב כבר היינו כל כך מאוכזבות, צמאות ורעבות שרק רצינו לצאת משם.....בקיצור, היו לי חוויות נחמדות מזאת והייתי בחנויות הרבה יותר נחמדות מזמינות ושוות מזאת.
כפיצוי, נסענו לנו לקניות אחרות ששם נהנינו, קנינו מלא (תמונות ביום רגוע יותר-מבטיחה!) ואף אחד לא דחף אותנו ולא צעק עלינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה