דירה בעיר, מה יש?

אני יודעת שאני ממש בהזנחת בלוג מטורפת, מאשימה את החופש, החום, הלקוחות (סתם, הם מקסימים ושומרים על שפיותי....),טוב נו, בעיקר את עצמי. מה שאני לא יכולה להאשים זה את חוסר המעש או חוסר המחשבה- מזה יש לנו כאן המון המון לאחרונה- כל יום מכינים יצירה מדליקה אחרת, המטבח עבר שינוי צבע דרסטי- מאדום לירקרק (!) כיסאות נצבעו, בובות נתפרו, יום הולדת מושקע בתכנון, שני מדורים כבר עפו לדפוס ופה- דממה..... אז התנצלות על כך, והתנצלות מראש על זה שבספטמבר כנראה תקבלו את הריקושטים ואת כל השלמת הפערים בבום....

מה שיש לי להראות לכם בינתיים  זה את התמונות ממדור החודש הקודם ב"פנימה". זאת דירת קבלן די רגילה בפתח תקווה שעוצבה בטוב טעם ובחן רב. תראו:

צילום: יעל שלו

בית הנגר, או- הסנדלר לא הולך יחף

כמה פעמים בחייכם חלמתם שיהיה לכם תחת היד, קרוב קרוב, אפילו בתוך הבית פנימה איש מקצוע מוכשר שפשוט יבנה כל מה שאתם חולמים עליו?

בטוח שלכל אחד יש שאיפות כאלו בתחומו הוא- אני למשל הייתי שמחה לנגר קטן כזה בבית....

אז זהו, שאלונה אוליאל עשתה זאת- בעלה שלמה הוא נגר מוכשר ביותר שפשוט בנה כל דבר בבית, רהיטים, תקרות עץ, חיפויי קיר, ארונות, מיטות, מטבח ומה לא? אפילו לפרזל ולהכין גופי תאורה הוא יודע....

קבלו את הבית המושקע בטירוף שלהם שבנו בעשר אצבעותיהם כמעט.

הכניסה לבית נעשית דרך הגינה המטופחת והמסודרת שבה לכל פינה יש ייעוד ומטרה מסודרת ויפה.

הכתבה התפרסמה בגיליון סיוון של המגזין "פנימה"

צילום: יעל שלו

בית יווני- הצצה לגיליון אייר "פנימה"

זה הבית של לני ואביעד עופרי מאלקנה, בית שזורק אותך ישר לסנטוריני, וכשאתה רואה את נוף השומרון מהחלון.............הופס, חזרת חזרה.
בית מקסים, מושקע מאד וניכרה מחשבה על כל פרט ופרט.
חלק מהפריטים בבית יובאו במיוחד מיוון בטיול השראה שערכו בני הזוג.לא אכביר במילים- פשוט תראו:

שימו לב לדלת שמשמאל למקרר- נראית כמו ארון תמים אבל זה בעצם פתח למזווה רחב ידיים שאפילו אנחנו התוודענו אליו במקרה כשהילדים שלנו (שלי ושל יעל הצלמת) התעקשו לשבור קצת את שיממון הניקיון בבית....למזלנו הרב, כי אז גילינו את מערת הסתרים ובה המטאטא.....

וזה מה שהילדים שלנו עשו בזמן שאנחנו עבדנו :-)

צילום: יעל שלו

פינת הנצחה לחללי צה"ל

קצת מוזר לכתוב פוסט ביום הזיכרון,

זה פוסט שאני מחכה כבר יותר משנה לפרסם אותו, יום הזיכרון שעבר פספסתי, ובכל יום אחר זה לא מתאים.....

זה פרויקט שלי בישיבת ההסדר קרני שומרון בו התבקשתי לשפץ את הספריה.

בקיר הכי פנימי בספריה היתה פינת הנצחה ישנה וחשוכה שתמונות החללים היו תלויות בה מעל טפט דמוי שיש, בקיצור, שנות השמונים הידד.

התכנון היה להשאיר אותה על כנה אבל אני לא הסכמתי, הצעתי שיוציאו את פינת ההנצחה אל מחוץ לספריה, אל המעבר המרכזי ותכננתי נישות גבס מיוחדות בשבילה. במקום שבו היא היתה ניצבת עכשיו ספרית הילדים.

פינת ההנצחה מורכבת משלוש נישות גבס- המרכזית מכילה את תמונות החללים ושתי הצדדיות, הצרות יותר, מכילות אחת פסוק הכתוב באותיות מתכת והשניה נר יזכור תמידי.
מעל כל נישה תאורה פנימית.

את פנים הנישות ציפינו בטפט מדוגם לצביעה שצבענו בצבע בהיר.  דפנות הנישה נצבעו בצבע חמרה וכך גם האותיות. את הכל מכסה זכוכית מחוסמת.

מצטערת על איכות התמונה, העדפתי לפרסם ככה מאשר לחכות עוד שנה......

לזכרם......

מגזין פנימה- הצצה לגיליון ניסן

גיליון ניסן כבר יצא, ובו תמונות מבית בכוכב יאיר שנבנה בשנות השמונים, נקנה לפני שנתיים ושופץ מן היסוד.
כל מחיצות הפנים הורדו ונשאר חלל אחד גדול.
הבית עוצב בהשראת סגנונו של האדריכל פיצו קדם כלומר: לבן, לבן, אפור, הרבה בטון חשוף וקצת עץ בהיר.

המטבח פתוח לחלל המרכזי ומורכב מיחדת ארונות גבוהים צמודים לקיר (שכמעט ולא נראים בזכות העדר ידיות וגימור חלק ונקי) ומיחידת אי גדולה שכוללת כיור, כיריים ופינת ישיבה.

דלת הכניסה לבית עשויה כולה זכוכית עם פרופיל אלומיניום.

בגיזרת עשה זאת בעצמך עטיפות מתנה לחג תפורות מנייר ובד

צילום: יעל שלו

פנימה- הצצה לגיליון השלישי

הנה הצצה לגיליון אדר ב'

בפינת עשה זאת בעצמך היתה תגית לתיק שעשויה משעוונית
שאפשר להשתמש בה גם כתוית ברכה למשלוח מנות.

על הדרך הכנתי עוד כמה ששימשו אותנו בנסיעה האחרונה.

תראו איזה באסה, התפר יצא נורא רפוי כי העיסוק החדש של רמה הוא לגעת/לסובב/ללחוץ בכל כפתור או חוט או מחט אפשריים שיש במכונת התפירה,וזה כולל בראש ובראשונה את הגלגלת הקטנה שקובעת את מתיחת החוט..... ורק אחרי שתפרתי תשע כאלה שמתי לב.....

אבל נורא רציתי שתראו את הצבעים גם בצד השני

והנה מדור עיצוב הפנים- זה הבית של משפחת גולדשמיט בשדה אליהו- לקחו בית קיבוצי סטנדרטי וחשבו עליו, איבזרו אותו וקצת שיפצו. תראו מה יצא:


 

זאת פינת הישיבה במטבח שהכין חיים בעל הבית לגמרי בעצמו (גם המראה שבכניסה היא פרי עמלו). חיים הוא מסגר חובב והוא הכין המון מהדברים שבבית

צילום בית: יעל שלו

פנימה גיליון שני- הצצה

הגיליון השני יצא גם הוא והנה הצצה למדור שלי-

חלק א' ביקור אצל משפחת אור בכרמי יוסף.

בית בניחוח איטלקי, מאד משפחתי וחם. אהבתי אצלם מאד מאד את המטבח, שהפתיע אותי בפונקציונאליות שלו-

המטבח מאורך- ואני, שבד"כ לא ממש מתלהבת ממטבח ארוך וצר- השתכנעתי לטובה!

בנוסף הוא גם מאד יפה.....

שימו לב לפס התאורה העליון- נקנה בקימחי והותאם במידתו ובעוצמתו במיוחד למטבח הספציפי.

ותשמעו, הוא עושה את העבודה! הוא מאד מאד מוצלח, מצליח להאיר הכל בלי להצל על כלום, לא מפריע לעיצוב המטבח ומשתלב טוב עם צורת החדר.

תראו בתמונה למעלה את שרפרף איקאה הקלאסי בעל המדרגה צבוע בצורה ובצבע שגורמים לו להיראות אחר לגמרי מאיך שהוא נולד.....

אני מנועה מטעמי אתיקה מלכתוב פה עוד אבל אראה לכם תמונה שלא פורסמה ושאני אוהבת-

מראשותיה ומרגלותיה המפורזלים של המיטה הגיעו מאיטליה בירושה מסבתה של עמית בעלת הבית -נכון מקסים?

ובאגף עשה זאת בעצמך-

מגרש משחקים בתוך קופסאת פיצה.

פשוט לוקחים קופסאת פיצה ויוצרים עולם שלם בהדבקת שאריות בדים, לבד, אבנים קטנות וגזירי עיתונים.

אפשר בסוף היום לסגור הכל עם המשחקים בפנים-גאוני!

חייבת לציין לטובה את פיצה קנולי בקניון שרונים (גילוי נאות- אף פעם לא אכלתי שם...) שנתנו לי קופסא קטנה בחינם וגדולה בשני שקלים- שווה, לא??

צילום: יעל שלו

המדור שלי בירחון פנימה

ובכן, פנו אלי בהצעה שלא יכולתי לסרב לה- לערוך ולכתוב את מדור העיצוב בירחון החדש "פנימה" שהוא ירחון נשים המיועד לאישה הדתית, אבל לא רק!
השבוע יצא הגליון הראשון והיום קיבלתי אותו לתיבה בהתרגשות רבה!
המדור מחולק לשני חלקים: אחד סיקור של בית יפה והשני- עשה זאת בעצמך בתחומים מגוונים.
קבלו הצצה:

הנה הצצה לבית של משפחת כהן:

והנה אגרטל מבקבוק יין-יצירה לכבוד טו בשבט:

צילום: יעל שלו.

כל זאת ועוד בירחון.......

יש לי כלוב ציפורים בסלון #2

טוב, אחרי שקישקשתי ובירברתי פה על הכלוב הפיקטיבי שלי וכמה שהוא פתר לי את כל בעיות החשקים בנושא כלובי ציפורים............כמובן שנשברתי, איך לא?
מעשה שהיה כך היה- ואין לי ספק שכל אחד מכם אשר נשמה בליבו היה נוהג בדיוק כמוני!

עברתי (בתמימות) בשוק בדלית אל- כרמל ופתאום שמעתי מישהו קורא לי (קורא? צועק!) "הנה אני, מצאת! בואי מהר לקנות אותי! כן, אני פה ממול בחלון הראוה!".....
באותו הרגע דילגתי כמו אילה מעל המשוכות הרבות (עגלה+ תינוקת+ 10 מדרגות לא הרתיעו או האטו את ריצתי) נכנסתי, שלפתי אותו מחלון הראוה, על הדרך הוספתי לשקית גם שובך מתוווווק בעשרה שקלים בלבד, שילמתי, יצאתי. סה"כ= 4 דקות כולל עליה וירידה.
ושוב אני יכולה להכריז- יש לי כלוב ציפורים בסלון!
וגם לנישואי שלום ב"ה למי שהיה מודאג......

עם הגיעו הביתה מוקם בחגיגיות על המדף המרכזי בסלון אך הציפורים היו חסרות...
לא עבר שבוע וכבר תפרתי לנו שתי אורחות חמודות שמאיישות בחדווה את הכלוב- ע"פ ההדרכה המצוינת הזאת.
מרוב חוסר סבלנות התעצלתי להוציא את מכונת התפירה ותפרתי אותן ביד- במילוי כמה תפרים נפתחו אבל הן עומדות גבוה על המדף, יסלחו לי האורחים....

מדובר כאן בשתי חצאיות ז"ל, מכנסיים ז"ל ושארית בד.

יש עוד אנשים בבית שמפיקים מהענין הנאה צרופה

והנה השובך החמוד

אני, מנהלת פורום (!!!!!), אני!!!

איזה כיף איך שהחיים מתגלגלים......

לא נראה לי שסיפרתי כאן בבלוג על איך הגעתי להיות מעצבת פנים-
אז ככה, ממש לא תכננתי את זה ולא יכולתי לנחש שזה מה שאעשה בסופו של דבר.
בגיל 20 הלכתי באופן טבעי ללמוד משהו שהכי עניין אותי והכי סיקרן אותי לדעת וללמוד, והיה חשוב לי מאד שבעבודה אוכל לתרום לאנשים- והלכתי ללמוד תואר ראשון במזרח תיכון. עד היום, אני מאוהבת בערבית וחולמת יום אחד להמשיך ללמוד אותה עד שאכיר בה כל מילה. אבל ענין לחוד, ופרנסה לחוד....
כשסיימתי את הלימודים הייתי בטוחה שהשוק משווע רק לבחורה שסיימה זה עתה את התואר השימושי מזרח תיכון והייתי משוכנעת שמשרת חלומותי מחכה לי אי שם מחוץ לכותלי האוניברסיטה העברית. מיותר לציין שהתאכזבתי קשות......
בינתיים עבדתי בכמה עבודות נחמדות ואז ילדתי את בני הבכור והחלטתי שזהו- אני עובדת רק בתור עצמאית! ואם אפשר- מהבית.
בזמן שגידלתי את הבן שלי- הלכתי ללמוד תחום שתמיד היה קרוב לליבי- עיצוב פנים.
בדיעבד מסתבר שתמיד "עבדתי" בו רק בלי חותמת רשמית. תמיד ביקשו ממני להתלוות למסעות קניות לבית, לתיכנוני שיפוצים והרחבות, ואני תמיד נעניתי בשמחה ונהניתי מכל רגע.
אז גם שמתי לב שאני זוכרת בתים כתוכנית ולא כבית ואני רואה בית או דירה ואוטומטית המוח מתחיל לגלגל אופציות לשינוי, שיפור, מזהה טעויות או גאוניות תכנוניות, בקיצור- הבחירה היתה די טבעית והיתה מולי כל הזמן רק שלא שמתי לב אליה.....
והיום- אחרי עשרות פרויקטים מאד מגוונים אני ממשיכה להנות מכל רגע- עד כדי כך שממש לא נעים לי לקחת כסף מלקוחות, הרי אני כל- כך נהנית, לא נעים.....
אז עכשיו ניתנה לי הזדמנות לעשות מה שאני באמת אוהבת- לתת עצות ולעזור לאנשים- ובחינם :-)

ובכן- מוניתי רשמית למנהלת פורום עיצוב פנים ושיפוץ דירה באתר חדש-dira4u שעוסק בשיפוץ, עיצוב, לימודי עיצוב, וכל מה שקשור בזה.
הפורום מיועד להתייעצות כללית והכוונה- אני אהיה שם ואענה בכיף לכל שאלה (שאדע את התשובה עליה.....)
אני מתרגשת מאד מהכבוד ומקווה שהפורום יתפוס תאוצה ויעזור להרבה אנשים.
אז אם יש לכם שאלה (או סתם בא לכם לפרגן...) כנסו, אני אהיה שם!

ספרית הילדים בישיבת ההסדר

לאחר שסיימנו עם שיפוץ והרחבת הספריה, עלה רעיון ליצור ספריית ילדים בתוך ספרית המבוגרים הרצינית והפורמלית.

הרעיון מקסים בעיני ומיד התחברתי אליו.

ישר עלה לי בראש בית על העץ שבו ילדים יכולים להיות בחברת בני גילם, במבנה מותאם לגובהם, לעשות דברים שהם רוצים אך בכל זאת בין קירות תומכים ובתוך חצר הבית המוגנת.

זאת היתה ההשראה לפרויקט הזה.......

ספרית הילדים ממוקמת בלב הספריה הכללית כאשר מדפי הספרים שלה ניצבים אל מול מדפי הספרים למבוגרים, ולא במקרה. רציתי שהדברים יצמחו אחד מתוך השני ושהילדים יראו את הקשר וירגישו שייכים לעולם הספר באופן גלובלי יותר, שתהיה להם ההרגשה שגם אם הם יושיטו יד למדף שממול, ימצאו שם את אותה הנאה.

הקירות חופו בנוטפדר= קורות עץ שטוחות. כל הרהיטים נבנו לפי מידה. על הרצפה דשא מלאכותי ומעל גגון מחופה ברעפי שינגלס- כל אלו כדי ליצור את אוירת בית העץ.

בשילוט הושקעה המון מחשבה מצד המעצבת הגרפית, מצידי ומצד הצוות.

תקריב על הגגון

יש אפילו תמונות מחנוכת הבית מחמם את הלב, כמה נחת!