טוב, אחרי שנתיים פחות שישה ימים מצאתי עצמי לפתע ללא שום ילד בבית בשעות הבוקר. מה אני אגיד לכם, מקובל לקטר על החופש ולייחל לביטולו או לפחות לסיומו אבל אני נהנית מכל רגע, שונאת לקום בבוקר עם שעון מעורר, שונאת להיות לחוצה בזמן וגם, לא נעים להודות, אוהבת תמיד שהילדים שלי בבית ואיתי מאשר במסגרות. יש שיגידו משוגעת אבל באמת שזה כיף, ואין ספק שזה גם ענין של סדר עדיפויות אבל תודה לאל אני מצליחה לנווט את חיי על מי מנוחות במיוחד כשלרוב העבודה שלי מאפשרת את סדר העדיפויות הזה, וכן, להנות מכל רגע!
אחרי היום בבוקר בתחילתה של שיגרה חדשה, יחד עם צביטה של צער יש גם תקווה ואיחולים שהקטנטנים האלו יהנו ויצליחו, ויפיקו את המירב, והעיקר שיהיה להם טוב ויגדלו להיות אנשים שמחים נינוחים ושלמים.
ומשהתפנו עיתותי, אין מנוס ואני מתחילה לחשוב על כל מיני פרויקטים שלא הגעתי אליהם בשנה האחרונה (טוב נו, יש גם צדדים טובים בתחילת שנת הלימודים...) וכרגיל אצלי המוזות באות לפעמים בצורה משונה כשאני לוקחת על עצמי איזה פרויקט גדול או סיזיפי כאתגר. הפעם ננעלתי על הרעיון להכין שמיכת טלאים מקרושה, יש לי אחת כזאת שסבתא שלי פעם הכינה משאריות צמר ששימשו אותה לסריגת סוודרים לכל המשפחה, אמא שלי מסתכלת על השמיכה ואומרת :"זה הסוודר של סבא, וזה שלי...". אבל השמיכה הנ"ל עשויה מריבועים חלקים ואני רוצה את ה Granny Squares אלו עם הפרחים וחילופי הצבעים.אגב, למישהו יש מושג איך זה נקרא בעברית? "מרובעי סבתא?" האמנם??
בקיצור, אשתלם לי ביו טיוב בנושא ואני מקווה להתחיל בקרוב (כמו שאני מכירה את עצמי "בקרוב" זה בשעה הקרובה....) ובינתיים קצת השראה בנושא-
מקסים, לא?
זה לא עושה לכם חשק? לי כן, בטירוף! אחרי הקיץ הכמעט סתווי הזה שהיה פה, אני כבר עמוק באווירת הסתיו ובפעם הראשונה בחיי מחכה לחורף....
שיהיה לכולם בהצלחה בלימודים, קטנים כגדולים!!
