נולדו לאהוב

ביום שישי בערב, לקראת שבת, באמצע ההכנות לאירוח המוני (ליל הסדר קטן עלינו...),
קיבלתי זר פרחים יפה, אבל מה- אין לי אגרטל- אוי לבושה!
האמת שאני כל פעם כמעט מתפתה לקנות אחד, אבל אז נזכרת שבעצם לא יהיה לו הרבה שימוש, והאבק, ואין מקום.... בסוף הם תמיד נשארים איכשהו בחנות (עד שמישהו יוכיח לי שזה מצרך חובה אצלי בבית....).
הרבה יתרונות התגלו לענין במשך השנים- כל פעם שהגיעו אלי פרחים השקעתי מחשבה יצירתית במה לאחסן אותם ומיד איכשהו זה יצא נחמד ובלתי צפוי- בתוך צנצנות, בתוך קערות עם מים, והפעם- התאמה מושלמת! בתוך קומקום האמייל שלי!
בשניה שהכנסתי את הזר נשמע קליק באולם- חיצו של קופידון פגע בדיוק במטרה! תראו כמה הם יפים ביחד.....

יש לי כלוב ציפורים בסלון #2

טוב, אחרי שקישקשתי ובירברתי פה על הכלוב הפיקטיבי שלי וכמה שהוא פתר לי את כל בעיות החשקים בנושא כלובי ציפורים............כמובן שנשברתי, איך לא?
מעשה שהיה כך היה- ואין לי ספק שכל אחד מכם אשר נשמה בליבו היה נוהג בדיוק כמוני!

עברתי (בתמימות) בשוק בדלית אל- כרמל ופתאום שמעתי מישהו קורא לי (קורא? צועק!) "הנה אני, מצאת! בואי מהר לקנות אותי! כן, אני פה ממול בחלון הראוה!".....
באותו הרגע דילגתי כמו אילה מעל המשוכות הרבות (עגלה+ תינוקת+ 10 מדרגות לא הרתיעו או האטו את ריצתי) נכנסתי, שלפתי אותו מחלון הראוה, על הדרך הוספתי לשקית גם שובך מתוווווק בעשרה שקלים בלבד, שילמתי, יצאתי. סה"כ= 4 דקות כולל עליה וירידה.
ושוב אני יכולה להכריז- יש לי כלוב ציפורים בסלון!
וגם לנישואי שלום ב"ה למי שהיה מודאג......

עם הגיעו הביתה מוקם בחגיגיות על המדף המרכזי בסלון אך הציפורים היו חסרות...
לא עבר שבוע וכבר תפרתי לנו שתי אורחות חמודות שמאיישות בחדווה את הכלוב- ע"פ ההדרכה המצוינת הזאת.
מרוב חוסר סבלנות התעצלתי להוציא את מכונת התפירה ותפרתי אותן ביד- במילוי כמה תפרים נפתחו אבל הן עומדות גבוה על המדף, יסלחו לי האורחים....

מדובר כאן בשתי חצאיות ז"ל, מכנסיים ז"ל ושארית בד.

יש עוד אנשים בבית שמפיקים מהענין הנאה צרופה

והנה השובך החמוד

סלינו על כתפינו ראשינו (לא) עטורים

שבועות, שבועות.... החג האולטימטיבי לאוהבי אסתטיקה-

סידור שולחן- מתבקש,

קישוט הבית- מסורת,

שיבולים, ירק, בגדים לבנים, טוב, אתם מבינים למה אני מתכוונת.....

מודה ומתוודה שבנושא סידור השולחן בשנה שעברה השקעתי הרבה יותר וגם חשבתי על זה מראש, מה שפתח בפני הרבה יותר אפשרויות.
השנה, הסתפקתי במועט ואילתרתי מרכז שולחן ממה שהיה הכי זמין לי: הסתובבתי במטבח בחיפוש אחר אגרטל או כלי מיוחד ופתאום נחו עיני על צנצנת הספגטי הגבוהה.
שתי דקות עברו, וכבר הופרד צרור ראפיה והוכנס פנימה- התוצאה הפתיעה גם אותי ודווקא אהבתי....

האמת שקצת התברברתי השנה כי היה תקוע לי בראש רעיון של להכין זרי פרחים וירק לכל הילדים (היו סה"כ חמישה). הרעיון נהדף מהר על ידי בעלי, בטיעון (הנכון...) שיש שלושה בנים ורק שתי בנות בנות כמה חודשים כל אחת.
במילים אחרות הוא רצה להגיד: "כתר? לא על הראש של הבן שלי...." :-)

אבל אתם כבר יודעים איך זה איתי, ברגע שנתקע רעיון, הוא לא יצא משם כ"כ מהר.
החלטתי (כשעה וחצי לפני הארוחה) שאני מכינה זרים ויהי מה, אז נקשט איתם את הבית, מה יש?
יצאתי עם ילדי ומספרי מסביב לבית ללקט ירק ושיבולים- מצאנו הרבה אלות, חרוב שעורה ושיבולת שועל.
ליפפתי סביב חוט ברזל קשרתי סרט אורגנזה ותליתי ברחבי הבית.

אגב, אם כבר אנחנו בענין שעשועי חוט ברזל הנה תקריב של הלב מהתמונה השניה:

כל- כך נהניתי להכין אותו באלתור מתמיד, וכל כך כיף לי לראות אותו מעטר את הסלון.....

קיץ טוב!!

אהבתי- עטיפת מתנה פשוטה וגאונית

איזה רעיון אדיר!
אפילו יותר מהיר מלעטוף מתנה בשיטה הקונבנציונאלית, והרבה הרבה יותר יפה ואטרקטיבי, תחשבו על ההתרגשות בלפתוח את המתנה הזאת....

זה פשוט מאד ריבוע נייר חום הכי בנאלי שיש, שתופרים עליו שארית בד כלשהו (כל בד יהיה מהמם) ואח"כ מכניסים את המתנה ותופרים מסביב.

אדיר!!

וזה לקוח מכאן

אין לי ספק שבדיוק כך הולכת להיראות עטיפת המתנה הבאה שלי.............

הדברים הקטנים- שעושים את החיים יפים!

ולמי ששואל את עצמו- זאת אחת הרגליים של השמנמנה הפרטית שלי,

נעולה בנעלי לק אדומות....

מוצאים איזשהו קשר (קלוש....) בין האם לבת???

יום שמח!!

לבן ולבן זה הצבע שלי............

יש לי רק דבר אחד לומר להגנתי: אני הזהרתי!

שבוע שעבר הלכתי לקנות פח צבע לבן- (ולא פחית.....), רולר קטן, רולר גדול מברשות וטרפנטין.
ומאז כל חלקה טובה (כמעט....) נצבעה בלבן אביבי- איזה כיף!!

צבעתי את הספסלים בחוץ, את אדניות העץ, משקוף גדול שמחבר בין המטבח לסלון שלנו, את דלת חדר העבודה שהיא חלק מאחד הקירות של הסלון- ועוד היד והמברשת נטויות :-)

אני מסתכלת על הכל בהתלהבות ומתפלאה איך לא חשבתי על זה קודם??????? הסנדלר הולך יחף, אמרנו?
הכי כיף שמי שעזר לי אתמול היה בכורי החמוד ששאל אותי במה אני עובדת ועניתי לו שאני עוזרת לאנשים להפוך את הבית או המשרד שלהם ליותר יפה נעים ונוח והוא אומר לי "כשאני אהיה גדול אני רוצה לעבוד בעבודה כמוך!"
נחת.......

הנה הלפני ואחרי-

האדנית:

ואחרי:

והספסל:

תארו לכם שהדלת הזאת היתה חומה כהה (וגם עם חורים ופגמים, אבל על זה לא נדבר...)

והמשקוף הגדול

גם בו אם תשימו לב יש פגמים והלבן בולע אותם לגמרי.

ומה שרואים ברקע זאת דלת חדר ההורים

(כזה צבע היתה הדלת השניה, אגב. מה שגורם לי לחשוב שהיא המועמדת הבאה להתעללות....) ועליה שלט מקסים שקנינו מ- comptoir de famille

יפה שנזכרתי להפוך את הבית אחרי פסח דווקא- נכון?

-הכל נצבע בצבע "פוליאור" של טמבור, שתי שכבות.

פסח, פסח, פסח!!!

תגידו מה שתגידו על פסח- זה החג עם הריח הכי טוב שיש :-)
טוב, אצלי זה ידוע שכל דבר מסווג לפי הריח שלו,
לפעמים אני יכולה להגיד לבעלי משפט כמו: "יש כאן ריח של השבוע שהתגייסת" ,
או: " יש ממש ריח של ספטמבר..." זאת השריטה שלי, אני מודעת :-))

אז כרגע יש ריח של אביב ופריחה, ריח של נקיון, ריח של חוץ סוף סוף אחרי המחנק של החורף,
ריח של טיולים, ריח של משפחה, כלים חדשים.....

בקיצור, אחרי האטרף של הנקיון, קוצרים את הפירות. (וכאן מחייך לעצמו כל מי שהתבכיינתי באזניו על הנקיונות, אבל תמיד קל לחייך אחרי שהכל מוכן :-)

אתמול אחרי צאת החג, כשהכל נח בסדר ובנקיון במקומו, התפנקנו לנו עם כוס קפה מול סרט, ובאחת ההפסקות צד את מבטי מייבש הכלים עם שלל כלי פסח המתייבשים עליו והייתי חייבת לשתף אתכם במה שראיתי....
אני מתה על כלי הפסח, אלו שמוחבאים במחסן כל השנה ויוצאים חדשים ומבריקים לשבוע. מגוונים את המטבח, את הבישולים ואת נוף החיים לכמה ימים (אצלי במטבח כמעט הכל בהישג עין, כך שהכלים הם בעצם תפאורת חיינו...)


זאת הסדרה המנוקדת, שקניתי במחיר מצחיק בסופר שנה שעברה:

והנה הקומקום הסופר רטרו

נכון שהוא אדיר??

 גם אותו קנינו בגרושים בשוק ראש העין שנה שעברה

(מתה על המציאות האלו!)

ומה דעתכם על הכלי הוינטאג'י שלי למצות שקיבלתי מתנה מאמא?

בקיצור,יש על מה להסתכל בלילה כשמשעמם :-))

 שיהיה לכולנו חג משמח!

*מזג האוויר הזה עושה לי חשק עז לצאת עם צבע לבן ולצבוע את כל האדניות בחוץ-וכמו שאני מכירה את עצמי צפו לתוצאות במהרה....

תותים בקצפת....

עונת התותים בעיצומה ונזכרתי בתמונה שצולמה בשנה שעברה

פשוט, מרשים וטעים.

במקום להגיש את התותים בקערה גדולה, חילקתי למנות אישיות בתוך כוסות תה תורכיות מקוריות שקיבלתי מתנה מבעלי היקר.

אותו הדבר אפשר לעשות עם כל סוג של קינוח, גם טירמיסו הכנתי בשבועות במנות אישיות. מנסיון זה הרבה יותר מרשים. ואיכשהו, גם הרבה יותר טעים......

חורף טעים!