נפרדים מהחופש

שניה וחצי לפני שזה נגמר רוצה להיפרד כראוי,

מהחופש הזה שנותן לנו זמן להיות בשקט, בלי לחץ עם הילדים המקסימים שלנו,

מהחופש הזה שמכריח אותנו האמהות להיות הכי יצירתיות שאפשר- זה מה שאני הכי אוהבת, לא? אבל לא רק בתחומי היצירה אלא בכל תחום, מתשובות יצירתיות לשאלות קשות, דרך הסחות דעת יצירתיות לכל גיל וכלה בפתרונות יצירתיים לתיסכולים מזדמנים גדולים וקטנים.

מהחופש הזה שנותן לנו המון זמן ליצור עם ובשביל הילדים שלנו,

מהחופש הזה שאחריו הילדים פתאום גבוהים בעשרה סנטימטרים, שזופים יותר ומפותחים יותר,

מהחופש הזה שנותן בעיקר לנו- האימהות, לנוח קצת מההסעות, הלחץ והטלפונים מועד ההורים :-)

בקיצור, נהנינו מאד ומחר הנסיך מתחיל גן חדש ואנחנו מלאי התרגשות ותקווה שהשנה הזאת תהיה טובה, רגועה מהנה ומלמדת.

בהצלחה רבה למתוק שלנו שרק אתמול עוד היה תינוק וכבר הולך לגן........

והנה קצת תמונות של מה שהכנו בחופש:

אלו קביים מגניבים שנוצרו בהשראת הבלוג made by joel שמאז שגיליתי אותו לפני שבוע בערך, אני מעריצה שלו- מעריצה אותו על השמחה שבה הוא משחק ויוצר עם ובשביל הילדים שלו- בהחלט מקור נפלא להשראה, בנוסף הוא מוכשר מאד ויש לו רעיונות פשוטים ואדירים.

יצרנו גם יויו בהשראתו אבל טרם הספיקותי לצלם....

זה כתר לבד בצורת פרה שהוכן לפי ההדרכה הזאת שיש בה עוד כמה דגמים שאני בטוחה שעוד אתפור אותם להדמנות אחרת....הראיתי את ההדרכה לרוה והוא בחר מכל האפשרויות את הפרה.

והוא בכלל נוצר בזכות כתר היומולדת של רמה שחוגגת בימים אלו שנה (!!) ועל החגיגות בפוסט נפרד....

הכתר עשוי מחוט ברזל ועליו מלופף בד פשתן לבן, סרט אורגנזה ורוד-זהב ומעל תפורים פרחי לבד ורודים ולבנים.

את החלק הכי יפה לא רואים- מאחורה משתלשלים להם סרטים בגווני ורוד- ירוק.

אז שלום לך חופש יקר- אך לא להרבה זמן-

אנחנו שומרים את כל הרעיונות לחופש הבא שכבר מחכה מעבר לפינה,

ותודה בהזדמנות זו לילדים המקסימים שלי שבזכותם הכל כיף, ובמיוחד לבעלי היקר שבזכותו הכל גם יותר קל וגם עוד יותר יפה!

סלינו על כתפינו ראשינו (לא) עטורים

שבועות, שבועות.... החג האולטימטיבי לאוהבי אסתטיקה-

סידור שולחן- מתבקש,

קישוט הבית- מסורת,

שיבולים, ירק, בגדים לבנים, טוב, אתם מבינים למה אני מתכוונת.....

מודה ומתוודה שבנושא סידור השולחן בשנה שעברה השקעתי הרבה יותר וגם חשבתי על זה מראש, מה שפתח בפני הרבה יותר אפשרויות.
השנה, הסתפקתי במועט ואילתרתי מרכז שולחן ממה שהיה הכי זמין לי: הסתובבתי במטבח בחיפוש אחר אגרטל או כלי מיוחד ופתאום נחו עיני על צנצנת הספגטי הגבוהה.
שתי דקות עברו, וכבר הופרד צרור ראפיה והוכנס פנימה- התוצאה הפתיעה גם אותי ודווקא אהבתי....

האמת שקצת התברברתי השנה כי היה תקוע לי בראש רעיון של להכין זרי פרחים וירק לכל הילדים (היו סה"כ חמישה). הרעיון נהדף מהר על ידי בעלי, בטיעון (הנכון...) שיש שלושה בנים ורק שתי בנות בנות כמה חודשים כל אחת.
במילים אחרות הוא רצה להגיד: "כתר? לא על הראש של הבן שלי...." :-)

אבל אתם כבר יודעים איך זה איתי, ברגע שנתקע רעיון, הוא לא יצא משם כ"כ מהר.
החלטתי (כשעה וחצי לפני הארוחה) שאני מכינה זרים ויהי מה, אז נקשט איתם את הבית, מה יש?
יצאתי עם ילדי ומספרי מסביב לבית ללקט ירק ושיבולים- מצאנו הרבה אלות, חרוב שעורה ושיבולת שועל.
ליפפתי סביב חוט ברזל קשרתי סרט אורגנזה ותליתי ברחבי הבית.

אגב, אם כבר אנחנו בענין שעשועי חוט ברזל הנה תקריב של הלב מהתמונה השניה:

כל- כך נהניתי להכין אותו באלתור מתמיד, וכל כך כיף לי לראות אותו מעטר את הסלון.....

קיץ טוב!!