הלחץ של אתמול הוא הגאווה של היום.....

לפני כמה ימים היתה אמורה להתארח אצלנו אישיות מפורסמת.
לא אסגיר את שמה (שמו) אבל אני יכולה לרמוז שהוא מתחום התקשורת והתגורר בבית האח הגדול.....

ההתראה על האירוח היתה מאד מאד קצרה: דמיינו יום לחוץ, עייף, אני בכלל מחוץ לבית (במרחק שעה ורבע נסיעה), אמצע השבוע, אין כלום בבית- אפילו לא פרוסת עוגה משבת, ומי יכול לזכור עכשיו באיזה מצב השארנו את הבית?? ומודיעים לי לפתע להתכונן לביקור האיש ופמלייתו (סה"כ ארבעה אנשים) תוך שלוש שעות ומשהו!
מיד התחלתי לחשוב מה להכין במינימום השקעה וזמן ומקסימום רושם. הבעיה היתה בשעת הערב המוקדמת- מה מגישים בשש בערב? ארוחת ערב? קפה ועוגה?
שאלה הרת גורל, הרי מי יודע מה יהיה כתוב עלי בעיתון מחר בבוקר? שהבית שלי מבולגן? (מה פתאום??,תמיד פיקס!), שאין לי בשלוף ארוחת ערב לארבעה מכובדים? נראה לכם?  אני לא יכולה לקחת את הסיכון!
בהתחלה חשבתי להכין שני סוגי עוגות (כדי שבזמן האפיה יהיה לי זמן לארגן קצת את הבית ולסדר וגם להתייחס לשני הזאטוטים המתוקים) תקוותי התבדתה ברגע שגיליתי שיש רק קמח מלא ואין סוכר :-(
טוב, עם כל הלחץ רצים לשכנה, שואלים סוכר ועל הדרך מקבלים עצות וחיזוקים (אז מה אם הם באים עוד שעה ואין לך כלום- יהיה בסדר!).
בדרך חזור הבנתי שעוגה היא לא הפתרון- צריך להכין ארוחת ערב קלה (קלילה...).
עם הקמח המלא הכנתי פיתות מהירות ללא לישה, בעלי היקר אץ לקנות ירקות טריים בדרך הביתה, על השולחן הונחו מטבלים- טונה ומיונז, מטבוחה מוכנה (רחמנא ליצלן!, לא שלי...), גבינה לבנה, ירקות חתוכים וגריסיני.
לקינוח, תותים טריים.
אז אחרי כל הלחץ, העייפות, והאירגונים, עמד לו שולחן מסודר לתפארת, ובדיוק בזמן!

הדבר היחיד שלא התכוננו אליו מראש היה האופציה שהם בסוף יחליטו לנסוע הביתה במקום לעבור דרכנו (ויזכרו להודיע על זה אחרי הרגע האחרון....) בסוף המרנו את האורחים המתוכננים באורחים אחרים, ואת מה שנשאר אכלנו עם השכנים בתוספת מרק חם מול הקמין.....