עשיתי זאת בעצמי: שולחן פסיפס I've made it myself: Mosaic Garden Table

זה התחיל כשחברה שלי מצאה כורסא ישנה ולא היו לה כריות תואמות, התנדבתי (איך לא....) לעזור לה בחיפושים.

הגענו עד לאדון נחמד שמוצא דברים ברחוב (כנראה) ומוכר אותם. הכריות נמצאו מיד, ופתאום צדה עיני שולחן עגול עם רגלי מתכת מקסימות. שאלתי כמה עולה ונעניתי שהשולחן לא למכירה. לא עברו כמה דקות ונסגרה העסקה- השולחן היה בידי תמורת 100 ש"ח (טוב, בערך.... השולחן + מראת עץ עגולה וגדולה יחד עלו לי 200).
כעבור חצי שעה היינו שתינו באוטו הקטן שלי עם שתי כריות גדולות, מראה גדולה, שני כסאות בטיחות של הילדים

(בלי הילדים...) עגלה מקופלת, ו...שולחן עגול בקוטר 1 מ' שבכלל לא תכננתי לקנות.....
החלק העליון של השולחן עשוי מעץ דיקט חבול והרגליים חלודות וזקוקות לצביעה.משם נסענו ישר לחנות קרמיקה וקנינו פסיפס תכלת במבצע (10 ש"ח לשטיח!).

ככה השולחן הגיע אלי:

הרגליים לפני טיפול...

את הרגליים שייפתי וצבעתי בצבע "ישר על חלודה"

את הדיקט שייפתי קצת, מרחתי דבק קרמיקה והתחלתי לעבוד בצורה מעגלית מהחוץ לפנים.

יום אחרי, כשהדבק התייבש, מרחתי רובה כחולה בין המרווחים.

בעיה אחרונה שיש לי איתו זה השוליים, הם עשויים מאיזשהו דיקט חצי מתקלף שבינתיים צבעתי בצבע של הרגליים, נראה איך אתמודד עם הבעיה בהמשך (אם בכלל...)

הוא הוצב במרכז הדק שבכניסה לבית ובמזג האוויר הנחמד של החורף הזה כבר שימש אותנו לכמה וכמה ארוחות נעימות בחוץ.אגב, זה שאני מתה על שולחנות עגולים כבר אמרתי? אצלי יש רק שולחנות עגולים (כבר שניים, זה ברבים, לא?) אני מתה על הצורה, על הדינמיקה שבישיבה סביבם, על הדרך שבה הם משנים את הפרספקטיבה של חדר מרובע

(או מרפסת....) בקיצור, שכנעתי אתכם?

ועכשיו חסרים לי רק ארבעה כיסאות.....

ועד עכשיו אני לא יודעת מי מאושר יותר: אני או השולחן :-)