סלינו על כתפינו ראשינו (לא) עטורים

שבועות, שבועות.... החג האולטימטיבי לאוהבי אסתטיקה-

סידור שולחן- מתבקש,

קישוט הבית- מסורת,

שיבולים, ירק, בגדים לבנים, טוב, אתם מבינים למה אני מתכוונת.....

מודה ומתוודה שבנושא סידור השולחן בשנה שעברה השקעתי הרבה יותר וגם חשבתי על זה מראש, מה שפתח בפני הרבה יותר אפשרויות.
השנה, הסתפקתי במועט ואילתרתי מרכז שולחן ממה שהיה הכי זמין לי: הסתובבתי במטבח בחיפוש אחר אגרטל או כלי מיוחד ופתאום נחו עיני על צנצנת הספגטי הגבוהה.
שתי דקות עברו, וכבר הופרד צרור ראפיה והוכנס פנימה- התוצאה הפתיעה גם אותי ודווקא אהבתי....

האמת שקצת התברברתי השנה כי היה תקוע לי בראש רעיון של להכין זרי פרחים וירק לכל הילדים (היו סה"כ חמישה). הרעיון נהדף מהר על ידי בעלי, בטיעון (הנכון...) שיש שלושה בנים ורק שתי בנות בנות כמה חודשים כל אחת.
במילים אחרות הוא רצה להגיד: "כתר? לא על הראש של הבן שלי...." :-)

אבל אתם כבר יודעים איך זה איתי, ברגע שנתקע רעיון, הוא לא יצא משם כ"כ מהר.
החלטתי (כשעה וחצי לפני הארוחה) שאני מכינה זרים ויהי מה, אז נקשט איתם את הבית, מה יש?
יצאתי עם ילדי ומספרי מסביב לבית ללקט ירק ושיבולים- מצאנו הרבה אלות, חרוב שעורה ושיבולת שועל.
ליפפתי סביב חוט ברזל קשרתי סרט אורגנזה ותליתי ברחבי הבית.

אגב, אם כבר אנחנו בענין שעשועי חוט ברזל הנה תקריב של הלב מהתמונה השניה:

כל- כך נהניתי להכין אותו באלתור מתמיד, וכל כך כיף לי לראות אותו מעטר את הסלון.....

קיץ טוב!!