מי שהכיר אותי לפני שהיו לי ילדים שמע ממני כל הזמן את המשפט "אני, רוצה רק בנים"
וגם אחרי שבכורי נולד, המשכתי עם המנטרה, אבל......בכל פעם שיצאתי לקנות לו בגדים וראיתי שרק שליש מהחנות מוקדשת לבנים ואילו שני השלישים הנותרים הצבעוניים והחמודים מוקדשים לבנות- התחלתי להבין שאולי זה המין השווה (קביעה שעוד מילדות יש לי אישית בעיה להשלים איתה...). התודעה התחילה לחלחל אבל עדיין לא התבייתה עד כדי הודאה :-)
כשרק נכנסתי להריון, גיסתי הנדיבה (שילדה בדיוק שנה לפני) הכריזה שאם זאת בת- כל הבגדים עוברים אלי בדיוור ישיר- מי שמכיר את גיסתי יודע שזאת כנראה אחת מההצעות השוות שאקבל בכל ימי חיי!!
ובסתר, התחלתי לקוות שאולי זאת בכל זאת בת.בסתר אני מדגישה, כי מי אני שאשבור את הפאסון הקשוח והידוע שלי שעמדתי מאחוריו (מגובה בטיעונים מדעיים וחינוכיים כמובן....) במשך שנים כה רבות.....
כשנודע לנו שזאת אכן בת, שמחתי מאד ומרב שמחתי גיסתי הבינה לבד והמזוודה הראשונה הגיעה :-)
ועכשיו- אני רק מקווה שהבאה תהיה בת בעזרת ה', שיהיה למי להלביש שוב את הבגדים :-)
מסתבר, שעם האוכל בא התאבון, והילדה זוכה לשלל גינדורים- מסרט בשיער (שנשבעתי שלעולם, לעולם לא אפול בפח הזה) ועד נעלי לק ושמלות בלון נפוחות- אשת עקרונות אני, אה?
שני ילדי נולדו עם שיער חלק שבגיל כמה חודשים מזדקר אל על לקוצים אדירים שנשכבים במקומם רק כעבור חצי שנה (זה כנראה משהו מהגנים האסיאתיים שקפץ שני דורות...).
חיכיתי חיכיתי והנה גם לקיפודיתה הקטנה התחילו השבוע להישכב שתיים וחצי שיערות לכיוון המצח, מה שמיד עורר אצלי דאגה- איך היא תראה משהו???הרי השיער הסורר יסתיר לה! הייתי פשוט חייבת להכין לה סיכות מעוצבות ודחוף!
אל דאגה, מיד כשקמה הנסיכה משנת הבוקר שלה כבר הונחו על ראשה שתי סיכות מפונפנות בורוד פוקסיה מהמם
קבלו אותה:
ותקריב על הסיכות
אתם ודאי מסכימים איתי שזה היה דחוף ביותר.....
ועכשיו- איך מכינים?
קונים סיכות תיק-תק הכי פשוטות שיש, לי עלו ארבעים יחידות חמישה שקלים.
מצטיידים בדבק UHU (שהולך איתי כמעט לכל משימה אפשרית- מתה עליו!)
מספריים
ושאריות בדים- יש לבחור בדים שלא נפרמים כמו לבד וטריקו- בתמונה מופיע לבד לבן כי זה היה התכנון מלכתחילה אבל אז נזכרתי במכנסי הטריקו הורודות (ז"ל...) ששימשו אותי לבסוף.
גוזרים חתיכת בד יותר גדולה מהסיכה,
מורחים על החלק העליון של הסיכה (ללא הלשונית) דבק , וגם על הבד.
מחכים כמה דקות ואז מצמידים.
כשמתייבש, גוזרים מסביב צמוד לסיכה ומוודאים שהסיכה נפתחת.
טדאם!
ועכשיו לפרח: גוזרים שני עיגולי בד, אחד קצת יותר קטן מהשני,
ומניחים אחד על השני.
מקפלים לחצי
הופכים, ותופרים תפר קטן בנקודת האמצע, כדי לחבר וקצת לקמט את העסק,
אם לא מתקמט, אפשר לקפל לרבע ולתפור עוד תפרון.
ככה זה נראה מקדימה:
וככה מאחורה
מחברים לסיכה בדבק חם, UHU או בתפר קטן.
*שמתם לב לרקע? טפט מהמם שקיבלתי מתנה מחברה יקרה, שהתמזל מזלנו ויש לנו טעם ממש דומה-
מזלי- בגלל הטפט :-) ומזלה- כי אני מעצבת הפנים של הבית שלה :-)
ולסיום: גם לאמא מגיע, לא?
כאן השתמשתי בבד אפור- תכלכל (במציאות נראה יותר טוב) שהיה פעם בד הריפוד של המזוודה האגדית שלנו
(גם היא ז"ל...)
2 תגובות:
Amazing.. The baby and the hair pins
:)
כמה רעיונות טובים להעביר את חופפשת הלידה....
הוסף רשומת תגובה